מעי רגיז

מעי רגיז

תסמונת המעי הרגיז (Irritable Bowel Syndrome, IBS) היא הפרעת מעיים כרונית תפקודית המאופיינת בעיקר בכאבי בטן ושינויים בהרגלי היציאות כגון עצירויות ושלשולים, או שלשולים ועצירויות לסרוגין. לתסמינים אלו יתכנו תופעות נלוות נוספות כגון תכיפות ביציאות, כאבים ועוויתות בבטן התחתונה, נפיחות וגזים. לתסמינים אלו לא נלווים ממצאים חריגים בבדיקות רפואיות שגרתיות.

תסמונת המעי הרגיז היא השכיחה ביותר באבחנת גסטרואנטרולוגים ומהווה אחת מעשר התסמונות המאובחנות ביותר בין רופאי ארה"ב. שכיחותה של תסמונת המעי הרגיז באוכלוסיה המערבית היא בין 10% – 25% כאשר נשים מהוות כ-70% מכלל החולים בתסמונת. שיעורי ההיעדרות מן העבודה של החולים בתסמונת המעי הרגיז הם כמעט פי 3 בהשוואה לאנשים בריאים (כ-12 ימי היעדרות בשנה בממוצע לאדם) ובילדים ומתבגרים קיימת בעיה זהה של היעדרויות מבית הספר. מבחינת מדדי איכות חיים מחקרים רבים מצאו כי איכות החיים של מטופלים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז נמוכה משמעותית מזה של קבוצות אוכ' בריאות ומזו של חולים כרוניים אחרים כגון אסטמה, סוכרת.

הגורמים לתסמונת המעי הרגיז 

הגורמים לתסמונת המעי הרגיז עדיין אינן ידועים במלואם אולם מחקרים מצביעים על כך מדובר ברגישות יתר של מערכת העצבים בציר מוח מעיים. ציר מוח מעיים למעשה מקשר בין המוח למערכת העיכול וכיום ידוע שישנם קשרים מורכבים בין מערכת העיכול למח: שתי המערכות מעבירות ביניהן מסרים בלתי פוסקים כך שכל דבר המשפיע על מערכת אחת צפוי להשפיע על המערכת השנייה. שינויים בקשר העצבי וההורמונלי המקשר בין המוח למערכת העיכול ובין מערכת העיכול למוח מהווים נדבך מרכזי בגרימת תסמונת המעי הרגיז. הגורמים לשינויים אלו אינם ידועים במלואם ויכולים להיות גנטיים מולדים, סביבתיים, פסיכולוגיים או תוצאה של זיהום במערכת העיכול.

איבחון תסמונת המעי הרגיז 

מאחר ולא קיימת כיום בדיקה שיכולה לאבחן את תסמונת המעי הרגיז, אבחון התסמונת נעשה על דרך השלילה של בעיות אורגניות אחרות. בד"כ יפנה הרופא המטפל לבדיקות כגון בדיקות דם, בדיקות צואה, בדיקת רגישות ללקטוז, בדיקת צליאק ובדיקות אנדוסקופיות שונות. במידה ולא ימצאו ממצאים מחשידים, אבחנת תסמונת המעי הרגיז תעשה על ידי הערכת קריטריונים מקובלים (קריטריונים ע"ש רומא)

הקריטריונים ע"ש רומא:

כאבי בטן או אי נוחות ביטנית הנמשכים לפחות שלושה חודשים ובעלי לפחות שניים מתוך שלושת המאפיינים הבאים:

1. כאב הבטן מוקל לאחר יציאה.

2. ישנו שינוי בתכיפות היציאות כאשר מופיע הכאב.

3. ישנו שינוי במרקם היציאות בעת הופעת הכאב (יציאות קשות או רכות).

ממצאים נלווים נוספים אשר יכולים להימצא בתסמונת המעי הרגיז הם תדירות יציאות לא תקינה (יותר משלוש יציאות ביום או פחות מ 3 יציאות לשבוע), צואה קשה או מימית, מאמץ רב בהתרוקנות, תכיפות ביציאות, תחושה של חוסר התרוקנות מלאה, תחושת נפיחות בבטן. יכולים להופיע תסמינים נוספים כמו צרבות, כאבים בחזה, עייפות, דיכאון וחרדה.

טיפול בתסמונת המעי הרגיז

הגישה הטיפולית בתסמונת המעי הרגיז הינה הוליסטית המורכבת משינויים תזונתיים, טיפול פסיכולוגי המשלב שינוי בהרגלי חיים ולעיתים גם טיפול תרופתי.

1. טיפול תזונתי בתסמונת המעי הרגיז

רגישות למזונות שונים עשויה להוביל לסימפטומים הדומים לתסמונת המעי הרגיז כגון רגישות ללקטוז. בנוסף, מזון המכיל שומן רב, אכילה לא סדירה, ותזונה לא מאוזנת עשויים להשפיע על התסמונת. רצוי לפנות לתזונאית בכדי להרכיב תפריט מאוזן ולבדיקת שינוי סימפטומים בעקבותיו.

2. טיפול פסיכולוגי רפואי בתסמונת המעי הרגיז

מחקרים רבים מצביעים על ירידה משמעותית באיכות חיי מטופלים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז: הסובלים מן התסמונת מדורגים במקום גבוה יותר בסולמות חרדה ודיכאון כך שאנשים הסובלים מחרדות מדווחים יותר על יציאות מרובות ואילו דיכאון מקושר יותר לעצירות. שיעורי ההיעדרות מן העבודה של חולי תסמונת המעי הרגיז הם כמעט פי 3 בהשוואה לבריאים ונפוצים גם העדריות מבית הספר, והפחתה בשעות עבודה. פעמים רבות ישנה החמרה בסימפטומי תסמונת המעי הרגיז  הנובעת ממצבי מתח נפשי: ברגעי מתח נפשי כגון אירוע חברתי חשוב, פגישה עסקית, לקראת טיסה או בחינה, יכולה להיווצר האצה של תנועת המזון והנוזלים דרך המעי הגס והתוצאה היא שלשול מלווה בכאבי בטן. לאחר העלמות מצב הדחק המעי חוזר לפעילות תקינה. מתח נפשי יכול גם לגרום להשפעות על הקיבה בצורת התרוקנות איטית, אי נוחות וכאב בבטן העליונה, נפיחות לאחר ארוחה, גיהוקים, חזרה של מזון וצרבת. הקשר בין מתח נפשי ותסמונת המעי הרגיז עשוי להיות קשר מעגלי כך שמתח נפשי עלול להביא להתעוררות סימפטומים כגון שלשולים אשר יגררו עמם רגשות של חוסר אונים, תסכול, חרדה ודיכאון. רגשות אלו עלולים לעורר תחושה של קושי בשליטה על החיים וירידה בכוחות ההתמודדות אשר עלולים להחמיר את המתח הנפשי ולהמשיך את סימפטומי המעי הרגיז  ואף להגבירם. פחד יכול להשפיע גם כן על פעילות מערכת העיכול ולהיות מלווה בעיכוב של התכווצויות והפרשות במערכת העיכול העליונה כך שתיווצר תחושת מלאות וחוסר תאבון ומנגד פחד יכול לגרום לעירור של תנועה במערכת העיכול התחתונה כך שייווצרו כאבים ושלשולים.

הטיפול היעיל ביותר לתסמונת המעי הרגיז  הוא טיפול פסיכולוגי רפואי המשלב גורמים היפנוטיים, פסיכולוגיים ושינויים התנהגותיים בכדי לשפר את יכולת ההתמודדות עם תסמונת המעי הרגיז, להפחית את המצוקה הפיזית והפסיכולוגית ולשפר את איכות החיים. ההנחות הבסיסיות בטיפול הן שהאופן בו אנו חושבים ומפרשים את החוויות שלנו משפיע על תחושותינו והרגשתנו הכללית: כאשר אדם חווה כאב, נפיחות, עצירות או שלשול הדרך בה הוא חושב על סימפטומים אלו משפיעה על רמת החרדה אותה הוא חווה. לדוגמא: מטופל יכול לחשוב "אוי לא. שוב יש לי כאבים. אני חש אותם כבר זמן מה כך שכנראה מדובר במשהו חמור יותר מתסמונת המעי הרגיז, הרופא בטוח טועה. יש לי משהו יותר חמור.

מחשבות כאלו עלולות להגביר רמות של חרדה ולהוביל לתפיסה כי הסימפטומים חמורים יותר ממה שהם בפועל. ידוע לנו כי מטופלים אשר ממשיכים לייחס את סימפטומי הגוף שלהם לסיבה פיזית בלבד יפנו יותר לטיפולים רפואיים מאחרים. בנוסף, הם עלולים לנקוט בגישות נוספות כגון שינוי תפריט תזונתי, מעקב מתמיד אחר הסימפטומים הפיזיולוגים שלהם, הימנעות מסיטואציות חברתיות מתוך חשש להיות במבוכה. מטופלים אלו עלולים להיכנס למעגל של חששות והימנעויות. שלושת המערכות: הפסיכולוגית, המחשבתית וההתנהגותית קשורות זו לזו ומחזקות את ההפרעה ואילו שינוי במחשבות בהתנהגות או בשתיהן יביאו לשיפור בסימפטומים. כאשר אדם חווה התקף של תסמינים לא נעימים הוא עלול להתמקד בתסמינים אלו הרבה יותר, דבר הגורם לרגישות רבה יותר אליהם ובהמשך מגביר את השפעתם ואת תדירותם. יתכן שלתסמונת המעי הרגיש סיבות פיזיולוגיות אובייקטיביות שאיננו מכירים במלואם אולם מה שאדם עושה, חושב ומרגיש יחמיר וישאיר תסמינים רבים של תסמונת המעי הרגיז.

3. טיפול תרופתי­ בתסמונת המעי הרגיז

יקבע ע"י הרופא המטפל בהתאם לסימפטומים.

אהבתם את הפוסט? שתפו...

תגובות

מאמרים נוספים

medicpsychology

טיפול פסיכולוגי אונליין

טיפול פסיכולוגי אונליין מתבצע דרך תוכנות שיחות וידאו כגון skype  או zoom. בדרך זו המטפל יכול לראות את המטופל, לשמוע את טון הדיבור ולהתייחס אליהם כמו בפגישה פנים אל פנים.

קרא עוד »
דילוג לתוכן